גן המושבה

 מהו תפקיד גן המושבה היום במרחב העירוני של ראשון לציון?

גן הברון; גן המושבה כשחקן מרכזי בתדמיתה ובדמותה של העיר בזמן של הווה מתמשך.

ישנם זיכרונות משמעותיים, פרטיים וציבוריים, מתקופות שונות של הגן. האינטואיציה האישית מכוונת לחזור ולאחוז בעבר.

האחראיות האדריכלית תכנונית מבקשת להבין כיצד ניתן להשתמש בזיכרונות הללו בהווה ובעתיד.

 באיזה אופן ניתן לפתח את גן המושבה כמשאב תיירותי?

חלק מן המושבות שהחלו דרכן בתמיכת הברון הפכו את הזיכרונות מהגנים, הכרמים ותעשיית היין לתשתית תיירותית אשר חידשה את מרכז המושבה.

 בתחילת שנות התשעים של המאה ה-19 היה בשטח גן פורח שהכיל בתוכו משתלה, שדה ניסיונות, גן פרחים, בוסתן וגן ירק. עם סגירת המשתלה, תפסו את מקומה הפרדס ושדרות הדקלים, עם גן הטיול שבסביבתן. ‘גני הפרדס’, הם עד לזיכרון הגנים והפרדס שהיו ליבה של המושבה. הם מכילים מספר מינים של עצים, עצי פרי ושיחים, כמו: סיגלון, הדרים, תותים, תאנה, רימון ושקד ועוד, כמו גם אזורי שהייה אינטימיים, אזורי שיטוט, גינות ירק, וגנים נושאיים בעלי תוכן משתנה.

הצעה תכנון:

אנו מציעים להפוך את גן המושבה ל’גני פרדס’, עדות לזיכרון הגנים והפרדס שהיו ליבה של המושבה הם מכילים מספר מינים של עצים, עצי פרי ושיחים, כמו: סיגלון, הדרים, תותים, תאנה, רימון, שקד ועוד, כמו אזורי שהייה אינטימיים, אזורי שיטוט, גינות ירק, וגנים נושאיים בעלי תוכן משתנה.

התכנון התבסס על שלושת עקרונות תכנון:

1. ה”יש” כשתשית לתכנון הגן- שימור העצים הקיימים, שימור והשלמת שדרות הדקלים.

‘שדרות הדקלים’.

הזיכרון הקדום של מרחב הגן, מראשית היותו פרדס חקלאי יצרני. ה’שדרה’, מהפרדס ועד היום משמשת כטיילת ‘לראות ולהיראות’, מרחב של טיול, מפגש, התבוננות, השתאות ומדיטציה.

2. גן נעול- הבאה לידי ביטוי בפרגולת סף הגן ופביליון גפנים.

‘פרגולת סף הגן’ 

המשמשת כדופן של הגן בחלק המערבי, והגנה מפני רחוב הרצל הסואן ומייצרת את חווית הגן הנעול. הגפנים מזנים שונים, ייצרו מופע של נוכחות וצבע משתנים לאורך ימות השנה.

‘פביליון הגפנים’.

מבנה מקונסטרוקציית ברזל קלה ושקופה, כבסיס לגן גפנים ורטיקלי, המגדיר רחבה של כ-1300 מ”ר, לשימושים עירוניים רב תכליתיים: הופעות, התכנסויות ציבוריות, גלריות חוץ, ועוד. במיקומו לצד מבנה העירייה, ‘פביליון הגפנים ‘משמש הן כהרחבה תפקודית שלו, הן כאלטר אגו המבני שלו והן כזיכרון לכרמי הברון ההיסטוריים.

3.  חלוקת גני הפרדס המוגדרים על ידי מטרוקות (הקרקעות העותמאניות) המובילות לעצים בוגרים ואתנחתאות.