מאמרים, מצגות ועוד

כתבה שלנו בבטאון אדריכלות הנוף- אנטי תחזוקה מקרה ארגז החול

אם במצב כיום התחזוקה מאתגרת את המתכנן, מכתיבה לו חומרים או גיאומטריות מגבילות, אנו מבקשים להפוך אותה מחוסמת לשותפה בתהליך היצירתי והחדשני ולהעמידה בשורה אחת עם התכנון והעיצוב. לתת מקום לחומרי וכוחות הטבע לשהות במרחב התכנון ולא למהר לסלקם

.כתבה שלנו בביטאון אדריכלות נוף –וואדי האזבסטונים, סיפור המתחיל נקודת זמן לא מוגדרת, לא מתועדת, שיש לדמיין אותה. זמן בו הוואדי היה מוקף בעצי חורש ירושלמי ים-תיכנוני
.בעתות גשמים נקווים המים על פני המדרונות ומזינים פלג קטן
.המים ממשיכים בזרימתם אל תוך נחל מנחת העובר בגן החיות, אל נחל רפאים, ואז אל נחל שורק וממשיכים אל הים
.במרחבי הוואדי, ניתן לדמיין את רועה הצאן שהיה מכנס את עדרו, ואת העיזים המפלסות דרכן בסבך שיחי האלה ומגלות מקור מים חיים

מרחב קבוע, זמן משתנה

פוטנציאלים של המרחב העירוני הפתוח

כתבת שער שלנו בביטאון אדריכלות נוף – מהו חוסן עירוני בעידן הקורונה וכיצד המרחב הפתוח יכול לסייע בהבנת המרחב החדש

גאים להציג בכתבה ובשער את פרויקט ׳סוף השדרה׳ ברוטשילד

״חיינו כנראה נשלטים עדיין על ידי מספר ניגודים שבהם איננו יכולים לגעת, שמהוסדות והפרקטיקות שלנו עדיין לא העזו לפגוע בהם. מדובר בניגודים שאנו מקבלים כמובנים מאליהם: למשל בין מרחב פרטי למרחב ציבורי, בין מרחב המשפחה למרחב חברתי, בין מרחב תרבותי למרחב שימושי, בין מרחב פנאי למרחב עבודה: כל המרחבים האלה עודם חדורים בקדושה עמומה.״ – מישל פוקו

כיצד מכוננים תרבות חיים שוקקת ליד הים? כיצד מבנים תרבות מקומית השואבת את יחסיה וייחודה מהים והחוף? כיצד מנהלים ומתחזקים עיר בסביבה פיזית השוחקת באופן תדיר פיתוח ובנייה בקרבתה?

מרחב החוף הוא מרחב לימינלי, כפי שהגדיר טרנר, מתקיימת בו אווירה של חופש וחירות, זהו מרחב המאפשר שחרור מהיומיום ומהנורמה ומתאפשרת בו התנהגות אחרת – אנשים מסתובבים בבגד ים, משתרעים, חיים בקצב זמן מתמשך. באופן אחר, היה ניתן להגדיר את מרחב החוף כמרחב מעבר, כפי שהגדירו ויניקוט, בין מציאות לפנטזיה, בין חופש ליומיומי, בין הים והעיר. מרחב לימינלי או מרחב מעבר כמוהן כאותה התכונה עצמה במרחב החוף והיא פוטנציאל ההתפתחות של המרחב, התפתחות מתמשכת של תרבות חיים ים תיכונית תוססת ועשירה. ההצעה כוללת סדרה של פעולות עירוניות ואסטרטגיות ליצירת חיבור בין העיר – החוף – והים, לחיזוק הזהות העירונית של אשדוד כעיר ים והפיכתה מעיר ליד הים לעיר ים.

פארק אריאל שרון הוא מרחב בהתהוות כבר מעל לעשור. הפארק, המשתרע על פני כ 8,000- דונם, מורכב ממתחמים שונים שנרקמים יחד למארג שלם: הר הזבל חירייה, שטחי חקלאות והנחלים איילון, שפירים וכופר.

*עידן חזן הוא מנהל תחום גינון בפארק אריאל שרון
*אמיר לוטן הוא אדריכל נוף שותף בסטודיו מא, מתכנן מספר מתחמים בפארק
*דפנה הלביץ, עלי דפנה-תכנון, ייעוץ ופיקוח נופי, יועצת לפארק
בנושא תכנון, ביצוע ואחזקת הגינון והשיקום הנופי.

ראו את סרטון הפארק כאן.

פרויקט “עבודה זרה” הנו חלק מהביאנאלה הבינלאומית לאדריכלות נוף עירונית שהתרחשה בקיץ 2010 בעיר בת ים )אוצרות: פרופ’ח יעל מוריה וסיגל ברניר(. הביאנאלה ביקשה ליצור פעולות עירוניות הנובעות מתוך הגדרת המצבים הזמניים כהזדמנויות אורבאניות וכחומר גלם של המרחב.

צפו בסרטון 

״טיילת עירונית, הפצצת זרעים ופעולות אחרות: אסטרטגיה לעיצוב חזית הים של בת ים״

Timing | הזדמנות
ביאנלה בת ים לאדריכלות נוף
2010

אוצרות: יעל מוריה קליין, סיגל בר ניר

אירוח
ביאנלה בת ים לאדריכלות נוף
2008

אוצרות: יעל מוריה, סיגל בר ניר, יעל דראל-פוספלד