אסטרטגיית יציאה: זמן ציבורי זמן פרטי

האפקט שנוצר בעקבות הבידוד החברתי נראה כהזדמנות לתפיסה ציבורית מחודשת של המרחב האורבני בעתיד הקרוב, והרחוק. תנאי מגפת הקורונה השאירו את המרחב הציבורי כמעט שומם, וברמת פעילות מועטת משמעותית. בתור סטודיו שעסוק בתכנון המרחבים הפתוחים, בחרנו להתמקד בחצר הפרטית בעיר – מקום שהפך מוקד מפגשים אנושיים בעת האחרונה – מקום שנמצא בחוץ אבל בפנים – שטח פרטי פתוח, אבל סגור לאַחֵר בזמני שגרה.

באירוע “אסטרטגיות יציאה – פעולות אמנות במרחב העירוני” שהתרחש ברחבי תל אביב-יפו, חצר הסטודיו שלנו ביפו הציעה מחווה עתיקת-יומין של פְּתִיחוּת: שולחן אורחים ארוך-ממדים הוצב בתוך החצר כשכקצהו האחד בלב החצר והשני ניצב בחוץ, כמו שולח יד לעוברים ושבים ומזמינם להיכנס אל מרחב החצר. השולחן כאובייקט ביתי הופך קוד (כניסה) למרחב הפרטי, בו מתרחשת פעולה ציבורית מעבר לסף החוצץ, והמֻכָּר שבין הציבורי לפרטי. 

בצדה החיצוני של חומת החצר כלפי הרחוב תלינו שעון אנלוגי – ציבורי, שמסמן מלבד את השעה גם רגע של מעבר בין מקום למקום ובהתאמה בין זמן לזמן.

وقت عمومي وقت خصوصي