פארק אריאל שרון – הר הזבל ‘חיריה’

פארק אריאל שרון הינו מרחב בהתהוות כבר מעל לעשור.
הפארק משתרע על פני כ-8000 דונם ומורכב ממתחמים ייחודיים הנרקמים למארג שלם הכולל את הר הזבל חירייה, שטחי חקלאות והנחלים איילון, שפירים וכופר.
בפרויקט זה מלווה משרדנו את האדריכל הגרמני פיטר לאץ אשר זכה בתחרות בינלאומית לתכנון הפארק. במקביל לפעולות ארוכות טווח שותף המשרד בתכנון וליווי של מהלכים זמניים כדוגמאת מערכת שבילי אופניים בתוך השטחים החקלאיים, נטיעת חורשות זמניות ועוד.
הפארק מהווה תשתית של ריאה ירוקה בלב מטרופולין תל אביב הפרויקט משלב שיחזור ושיקום בתי גידול טבעיים, מקלט למינים בסכנת הכחדה, ניהול מי נגר, יצירת פשט הצפה והשהיית מים בתחום הפארק מהווים פתרון להצפות ומקור מים ליצירת בתי גידול לחים. חלק מהפעולות נגלה מעל לפני השטח וחלקן סמוי מן העין. חיבור הפעולות והמרחבים יחד יוצרים שלד של טבע בלב המטרופולין.
מצע הגידול” עליו מוקם הפארק הוא מצע מזוהם במקורו- כאמור, הוא מכיל בתוכו מטמנת זבל ענקית- הר חירייה, אזורים חקלאיים שעובדו לאורך השנים, דושנו ורוססו בחומרים כימיים להדברה ודישון, תעלות ונחלים מזוהמים מתשטיפי ההר וניקוז הערים הסמוכות. פיתוח התשתיות להקמת הפארק התחשב בהיסטוריה הסביבתית של האזור ופועל לניקוי המזהמים, יצירת תנאי גידול המדמים בתי גידול טבעיים שהיו במרחב בעבר ופארק פעיל לחינוך, ספורט, נופש ותרבות עבור תושבי גוש דן וכלל תושבי מדינת ישראל.

שיקום הר הזבל חירייה
מאז קום המדינה ועד לשנת 1998 שימש המקום כאתר הקליטה הראשי של הפסולת של גוש דן. במשך שנים ארוכות היה “הר הזבל של המדינה” סמל למפגע סביבתי, תברואתי ובטיחותי, עד לראשית תהליך שיקומו במהלך שנות ה-2000. שטחו של ההר כ-450 דונם, גובהו כ-70 מ’ מעל פני הקרקע והוא מכיל כ-16 מיליון קוב של פסולת מסוגים שונים. תהליך שיקום ההר והפיכתו לפארק נחשב למיזם הנדסי-אדריכלי מורכב המבוסס על עקרונות של פיתוח בר-קיימא.
על מנת לקיים את הצומח על ההר נעשו פעולות תשתית משמעותיות מעל ומתחת לפני השטח.

עצירת הזיהום ומניעת חלחול למי תהום- ראש ההר נאטם למניעת חדירת גשמים ונגר עילי אשר עלול לסכן את יציבות הקרקע. הוקם מערך צינורות לאיסוף גז המיתאן הנפלטים מן המטמנה, הוקם מערך צנרות לאיסוף תשטיפים (המיץ של הזבל) על מנת למנוע זליגתם לנחלים ולסביבה, נעשו פעולות של עבודות עפר מאסיביות לצורך תמיכת המדרונות ומניעת קריסתם.
נבנתה מערכת ניקוז ייחודית הבנויה מערוצוני זרימה עיליים המשלבים בין חצצים ממוחזרים שונים כחיפוי וצמחייה מגוונת בדגש על צמחיי א”י וצומח ים תיכוני. מערכת זו מקושרת למערכת אגירה תת קרקעית לאיגום מי גשמים בחודשי החורף לטובת השקית הצמחייה בקיץ. מעל המאגרים התת קרקעיים נטעו קבוצות עצים. בתי הגידול של העצים הללו מוזנים מאותם מאגרים.

שימוש בפסולת בניין ממוחזרת בתהליך שיקום ההר כחומר גלם עיצובי נופי- על מנת לגשר על הפרשי הגבהים בתוך ההר הוקמו קירות תמך מתקרות, קורות, ומשטחי בטון ממוחזרים. בינות למשטחים נטמנו פקעות ובצלים המייצרים מופעי פריחה חורפיים.