Studio MA הינה פלטפורמה שיתופית למחקר רב תחומי: אקטיביזם מרחבי, אירועים עירוניים, חוסן-קיימות, עיצוב מכליל ועוד.

במחקר הגאוגרפי-היסטורי מהווה המסד האזורי בסיס לחקר הכפר הבודד והשתלבותו במרחב. אולם ישנם גם מחקרים שעניינם חקר הישוב הבודד והשתלבותו ו/או השפעתו במרחב. בעבודה זו אנו מתמקדים בשרידיו של כפר אחד במישור החוף וסביבותיו, הכפר מרר, בעל ייחוד גאוגרפי ומאפיינים מיוחדים מהם ניתן ללמוד על כפרים דומים במישור החוף שלא נחקרו דיים. כפר זה, שנחרת […]

פרויקט זה הינו ההגשה שלנו לתחרות ‘רכבת שטוטגארט’ אשר מבקשת לדמיין מחדש את המתווה למסילת הרכבת הישנה בעיר שטוטגארט, ​​גרמניה. הפרשנות שלנו למרחב מדגישה את החיבוריות של אזורים שונים ברחבי העיר, תוך כדי אינטגרציה של התרבות והפעילות החברתית. אזור הרכבת ב’שטוטגארט’ מחולק לחמישה אזורים שונים, שלכל אחד מהם הגיון, תרבות, וקצב חיים משלו. אופיו של […]

פארק האזבסטונים, ערכי הבסיס: טבע, חקלאות הררית, עיר. חלק משלד ירוק משמעותי בירושלים- זרוע של פארק ירושלים המחברת אל תוך העיר בין השכונות קריית יובל ועיר גנים. קהילה– מגרשים וגנים שיהוו מוקד משיכה ומרכז חברתי לשתי השכונות גם יחד. כוונתה של הקהילה הינה לעורר מודעות לוואדי המוזנח ולהביא להקצאה מחודשת של משאבים על מנת ליצור […]

ברשות הרבים: מחווה לגנן העיר תל אביב, אברהם קרוון התערוכה עוסקת במקומות העירוניים הפיסיים, במרחב הפתוח, ברשות הרבים. תוך ניסיון לזהות במרחבים הללו את התל אביביות, ולהתבונן בהם במבט שאינו נוסטלגי אך אינו מתעלם מההיסטוריה. המבט הוא ארכיאולוגי ועכשווי, מבט המזהה במרחב הפתוח של תל אביב את סימני התרבות המקומית. מוצגי התערוכה מספרים על מקומות […]

האפקט שנוצר בעקבות הבידוד החברתי נראה כהזדמנות לתפיסה ציבורית מחודשת של המרחב האורבני בעתיד הקרוב, והרחוק. תנאי מגפת הקורונה השאירו את המרחב הציבורי כמעט שומם, וברמת פעילות מועטת משמעותית. בתור סטודיו שעסוק בתכנון המרחבים הפתוחים, בחרנו להתמקד בחצר הפרטית בעיר – מקום שהפך מוקד מפגשים אנושיים בעת האחרונה – מקום שנמצא בחוץ אבל בפנים – […]

*יוזמה של תום דרום והילה כהן שניידרמן כחלק ממיזם רגעי פרידה מבניינים ברחבי העיר חלקים של כיכר דיזינגוף ההרוסה נארזו ונמסרו כמתנות לתושבי תל אביב יפו, לאות מזכרת.  הפרויקט התייחס לרגעים האחרונים של הכיכר לפני הריסתה כמעין רגע פרידה אשר נדרש לו תשומת לב, רגע של מחשבה וכבוד. הפרויקט נבנה מתוך המתח שבין ביקורת הקהל […]

הביאנלה התקיימה פעמיים בשנים 2008 ו-2010 במשך שבועיים והשתתפו בה אדריכלים, אדריכלי נוף, מתכננים, מעצבים, אמנים, סטודנטים וקבוצות מקומיות מהארץ ומחו״ל שיצרו פעולות שונות במרחב העירוני של בת ים. הביאנלה לאדריכלות הנוף העירוני בבת ים היא פעולה עירונית שבאמצעותה האוצרות ניסו ליצור, להשפיע, לאפשר, לשנות. לא לדבר. עיריית בת ים הציעה את המרחב העירוני שלה […]

‘חזרה לים’ הינו שמו של הפויליון הישראלי בביאנלה ה9 לאדריכלות בוניס, 2004. תערוכה זו מעלה שאלות הקשורות בחיבור בין ים ליבשה והמורופוזיס של שניהם. מתוך ההקדמה להתערוכה, אשר אצרו יעל מוריה וסיגל ברניר: זהו זמן של התעוררות בתרבות הישראלית. או כך אנו חושבים. מסיבה זו, בחרנו לספר את הסיפור אודות החוסר ודאות שבאדריכלות ישראלית. ישראל כמדינה […]

גישת התכנון של פארק החוף נסמכת על שלושה יסודות: קיים, קיום וקיימות. הגישה לתכנון, נשאבת מהצורך לתאם בין שלושת היסודות ולבצע בהם כיוון עדין ורגיש – כיוונון. קיים // שפת המקום והמרכיבים הייחודיים לו; אקולוגיים ; נופיים ; תרבותיים הנוכחים במרחב הפארק העתידי. קיום // האנושי ; הצומח ; הדומם, הנוכחים במרחב הפארק והעתידים לבנות […]

רעיון הקדושה כפי שבא לידי ביטוי כמרחב פיסי לצד הצרכים העכשוויים של המבקרים והמאמינים השונים: התכנית מציעה לערוך מחדש את המתחם הנתון תוך התבססות על מרחב התנועה והחניה, שלד העצים הקיים, הסמלים הקיימים באתר – החמסה, ומרחב הציון המתוכנן בימים אלו, על ידי עיצוב והוספת חללים למשתמשים שונים, המאפשרים חוויות שונות של תפילה, מפגש, חגיגה, […]

כחלק מעיצוב מחדש של מחצבת באר שבע, הסטודיו הגה שיתוף פעולה עם סטודיו אדריכלות אזרחית בבצלאל (2014). תחת הוראת צוות החינוך מבצלאל, הסטודנטים מציעים חלופות ואנטרפטציה משלהם לשימושים של המחצבה והחיים האורבנים מסביב. עבודתם מתרכזת על חקר קונספטואלי ומחקר מעמיק אודות: השכונות הסובבות, המרחב הסוציו-פוליטי, תחושת הביטחון, סביבה מקומית וה’זכות לנוף’.    ה’אטלס’ הינו התגלמות […]