שדרות נורדאו

שדרות נורדאו נתחמת בין רחוב אבן גבירול במזרח וגן העצמאות במערב.
זוהי השדרה שמגיעה הכי קרוב לחוף הים – לכן לכל אורכה אפשר להרגיש את הים.
במרכז התכנון עמד הרצון לתת לשדרה להיות ‘טבעית’, האדמה נשארה והוספו סימוני דרך שהיו מובנים מאליהם – שביל הליכה, שביל אופניים – חתך קלאסי של שדרה.
הבחירה בבטון כורכרי חיזק את הרצון לשמור על צבעים טבעיים.
בזמן התכנון בחלק המערבי ובחזית הדרומית – עוד לא הוקם המלון, אלא בור גדול.

השדרה מורכבת משלושה חלקים:
1.הראשון – הפיקוס הקדוש, בוגר מאוד בעל נוכחות חשובה.
נוצרה מעין מערה טבעית – ולא נסינו להתחרות בצמחיה הקיימת.
2. השני-במקור אשלים שהיו ברובם מתים.
נמשך הקו המופשט של השדרה, בטון כורכרי
נוספו שיחים המגדירים את המרחבים הלינארים. ואלו עברו היפוך של תנועת העוברים ושבים.
גם השיחים הם ייחודי לצמחיה שגדלה ליד הים.
3. אזור שלישי – מרחוב בן יהודה עד הים.

כמו כידון שמכוון לים
יש שינוי בקנה המידה של הבניינים. מבנייני מגורים לאורך השדרה לבית מלון.
חורשת דקלי וושינגטוניות שלקוחה מהתרבות הים תיכונית מסמנת נקודת עצירה אחרונה, עם תחנת עגינת אופניים שהתווספה ובודקה אחרון בשדרה.